פסק-דין בתיק ת"א 18455-08

1.         תביעה כספית ותביעה שכנגד בעילה חוזית הוגשו בגין התקשרות לביצוע עבודות שלד בניין  

            בהזמנת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן-"התובעת") מהנתבעת 1 והתובעת שכנגד (להלן-

            "הנתבעת") אשר הנתבע 2 והתובע שכנגד 2 (להלן-"הנתבע") הוא בעליה ומנהלה. 

            התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנחתם ביניהן הפרה יסודית של החוזה

            לבניית שלד בניין באי השלמת העבודה ומחמור מכך, בעזיבתה את הפרוייקט תוך ביטול

            ההסכם שלא כדין ובחוסר תום לב. בכך, נותרה התובעת ללא קבלן מבצע, לאחר ששילמה 

            כספים ביתר לנתבעת.

2.         התובעת טוענת כי הנתבעת, לא הייתה ערוכה לביצוע התחייבויותיה לפי ההסכם ולעמידה בלוחות הזמנים להם התחייבה משלא דאגה לכוח אדם מספיק לביצוע הבנייה וכן לא סיפקה די ציוד לפרוייקט לביצוע עבודתה. לפיכך,חלק מזערי מהתחייבויותיה קויים.

             נזקיה של התובעת עומדים לשיטתה על סך של 921,960 ש"ח בתוספת מע"מ.

3.         הנתבעת טוענת מנגד כי היא לא הפרה את ההסכם ומילאה אחר כל התחייבויותיה. ככל שלא השלימה את העבודות, זאת מחמת התנהגותה של התובעת ומחדליה. היא נדרשה להחזיק כוח אדם וציוד זמינים, תוך נשיאה בעלויותיהם ובהוצאותיהם, בעוד בפועל לא התאפשר לה להתקדם בעבודה עקב מחדליה התובעת ואף נמנע ממנה בגין זאת, לקבל על עצמה עבודות חילופיות. לפיכך היא ניזוקה בסך של 757,392 ש"ח בתוספת מע"מ כניטען בתביעה שכנגד.

טענות הצדדים:

4.         התובעת , בעלת הזכויות במגרש 214 בהר חומה על פי חוזה פיתוח והיא גם היזם והקבלן הראשי של פרויקט, לבניית שלושה בנייני מגורים במגרש (להלן-"הפרוייקט"). התובעת, התקשרה בהסכם בהיום 21.1.08 עם הנתבעת שהיא בעלת רישיון לעבודות הנדסה בנאיות, לביצוע בנייה של שלדי בניין בפרויקט (להלן-"ההסכם", נספח 2 לכתב התביעה המתוקן). הנתבע, כמנהלה של הנתבעת חתם על ערבות אישית לחיוביה של הנתבעת על פי ההסכם. בנוסף לכך, הוסכם על ביצוע בניית שלד בגן ילדים או במגרש 512 , הצמוד לפרויקט (להלן-"גן הילדים"). הנתבעת, התחייבה בהסכם  לסיים את העבודות תוך 8 חודשים ממתן צו התחלת עבודה , מיום 17.2.08 קרי,  עד ליום 16.10.08.

5.         בד בבד עם ביצוע העבודות התברר לתובעת לפי טענתה, כי הנתבעת אינה ממלאת את התחייבויותיה בהסכם ומפרה את ההסכם, בהפרות יסודיות. הנתבעת, שכרה כוח אדם  בהיקף מצומצם וביכולת נמוכה משמעותית לצרכי הפרויקט באופן שלא איפשר עמידה בלוח הזמנים לביצוע העבודות לפי ההסכם. הציוד שסופק על ידי הנתבעת לאתר, הספיק ליציקת קיר בטון אחד בלבד בכל פעם ולא איפשר יציקת קירות לבניין במקביל. בכך, נגרמה איטיות רבה בביצוע העבודות ומניעת ביצוע רב שלבי של העבודות. לאור התארכות העבודה נאלצה התובעת לפי טיעוניה, לספק משאבות ליציקת קירות בטון לכל קיר בנפרד בעלויות גבוהות מן המשוער. הנתבעת, הפרה לשיטתה של התובעת את התחייבותה  למנות מהנדס שילווה את הפרויקט. על כך, נודע לתובעת בדיעבד משנודע לה כי הנתבע הוא הנדסאי ולא מהנדס. משכך, סרבה עיריית ירושלים לאשר את מינויו של הנתבע כאחראי לביצוע שלד (נספח 6 לכתב התביעה המתוקן) והתובעת, נידרשה להחתים מהנדס מטעמה כאחראי לביצוע השלד (נספחים 5-4 בכתב התביעה המתוקן ).

6.         התובעת הוסיפה וטענה כי לאור מחדליה של הנתבעת , לרבות אי העמדת מהנדס מלווה ופעולותיה הרשלניות, נמצאו ליקויים במיקום הקירות, בביצוע הברזל, בביצוע עמודים ללא חישוקים, בהכנת יסודות ללא שמירה על מרווחי גובה, ביציקת קירות ללא הכנסת צינורות אינסטלציה לתוכם וביציקת רצפה בחדר אשפה ללא הנחת תא בקרה. בנוסף, לא הושלמו  במועד העבודות בבניין המגורים הראשון, מחמת הימנעותה של הנתבעת מניקוי ופינוי של חומרי בניה ובכך, נימנעה אפשרות מבעלי מקצוע נוספים, לבצע את עבודתם באתר. רק לאחר פניותיה לנתבעת, התרצתה הנתבעת וסיימה את העבודה באופן שאפשר לבעלי מקצוע אחרים לבצע את עבודתם אך זאת, באיחור של כחודש ימים.

             לאור חלוף הזמן והצורך בעמידה בלוח זמנים בהקמת השלד של גן הילדים העבירה הנתבעת את כל הפועלים שלה שעבדו בפרוייקט לגן הילדים ובמקביל, הפסיקה לחלוטין את ביצוע העבודה בבנייני המגורים (במגרש 214). התובעת טוענת כי היא לא קבלה על כך על אתר מחמת הדחיפות לסיום גן הילדים. יחד עם זאת, הניחה התובעת כי הנתבעת תתגבר את כוח האדם שלה עם סיום בניית שלד גן הילדים לצורך זירוז הבנייה של שלד מבני המגורים, משנותרו לה כחודשיים וחצי להשלמתם. הנתבעת, לא עשתה כן כי אם החליטה באופן חד צדדי על הפסקת העבודה ועל עזיבת האתר בעילות סרק ובחוסר תום לב, משראתה כי אין סיכוי כי יעלה בידה לסיים את הפרויקט במועד ולאחר שקיבלה תשלומים ביתר בהיעדר ידיעה של התובעת, על כוונתה לעזוב את האתר (נספח 7 לכתב התביעה המתוקן).

             לא הועילה פגישה שהתקיימה בין הצדדים בטרם עזיבת הנתבעת בפועל את האתר אף שהודע לה על חומרת מעשיה והתוצאות הנלוות. הנתבעת, הודיעה כי היא תבחן את עמדתה ואת הודעתה בשנית, אך לשווא ( נספח 8 לכתב התביעה המתוקן).

7.         התובעת טוענת לנזקיה בסך של 921,960 ש"ח בתוספת מע"מ בחלוקה לרכיבים הבאים: איחור בביצוע העבודות ועיכובים בפרויקט סך 270,000 ש"ח; שכר מהנדס שהועסק על ידה 80,000 ש"ח; התייקרות חומרי הבניין (בטון) 109,200 ש"ח; הוצאות שמירה עודפות 54,000 ש"ח; השבת כספים ששולמו 384,500 ש"ח; הוצאות מדידה וסימונים 6,260 ש"ח ובגין תשלומים ביתר 18,000 ש"ח (מהם יש להפחית סך של 6,692 ש"ח בגין חשבונית 0659 ).

8.         הנתבעת, דחתה את טענותיה של התובעת. אופי התחייבויותיה על פי ההסכם, כרוך במהותו בביצוע עבודות במקביל שהן באחריותה של התובעת. אופי וקצב התקדמות העבודות על ידה, תלוי ומותנה בפעילות של אנשי מקצוע שבאחריותה של התובעת. לפיכך, אין בעיכוב בביצוע העבודות כשלעצמו, כדי להעיד על אי עמידתה בהסכם. לראיה, אי השלמת ביצוע הקירות בקומת החניון, משלא סיימה התובעת את בניית היסודות. אי יציקת תקרה של קומת החניון היה בתאום עם התובעת, עקב כניסת כלים כבדים להשלמת עבודות תשתית שביצוען, באחריותה של התובעת.

             בכל אלו, היה כדי למנוע ממנה להמשיך את בנית שלד הבניינים ולהשלימם עד תום. ביום 20.3.2008 ,כחודש לאחר תחילת ביצוע העבודות ולאחר סיום היציקות נשלח מכתב לתובעת לקידום העבודות באתר, לאור הקצב האיטי והפגיעה בפעילותה של הנתבעת (ראה נספח ג לכתב ההגנה המתוקן) .